אני לא יודעת מאיפה להתחיל את הפוסט הזה. אז אולי אתחיל ממני.
זה התחיל בהתקף החרדה הראשון שלי. על הבמה, באמצע כנס גדול שאני מעבירה.
כשהכנס נגמר, כל מה שרציתי היה להתקלף מהבגדים ולצאת מהם, כי לא יכולתי להכיל את הקושי העצום ואת המחנק שהרגשתי מבפנים. ומבחוץ, כמובן, אף אחד לא הרגיש. חוץ מאמא שלי, שגם היא הייתה בכנס.
לקח לי עוד שנתיים, ואת הכניסה לתוך ה-7.10, כדי להבין שהיה שם שבר.
במבט מהיר:
- ✦שיווק ממימד 3 פועל מתוך הישרדות, תחרות ופחד, ומכתיב לנו מבחוץ מה לעשות
- ✦מימד 4 הוא ההתעוררות. הרגע שבו כבר אי אפשר לחזור אחורה אבל עוד לא יודעים איך להתקדם
- ✦שיווק ממימד 5 מתחיל מבפנים ויוצא החוצה. אותן פעולות, כוונה אחרת לגמרי
- ✦לימדתי בעצמי את השיטות של מימד 3 במשך שנים
- ✦המעבר לא נמדד במה שאנחנו עושות אלא באנרגיה שממנה אנחנו פועלות
הכלי שנסדק לאט
מכירות את זה שיש סדק, ועד שהוא משפיע על כל הכלי לוקח עוד קצת זמן?
הסדק התחיל אי שם בקורונה. הכנס היה עוד מכה קטנה שהזיזה אותו, אבל הכלי לא נשבר. נוצרו עוד סדקים, המים נזלו, ואני סירבתי לראות. אמרתי לעצמי כל פעם: זה קטן, אפשר להמשיך, אפשר להתקדם, הכלי עוד יכול להכיל מים.
וכך עוד ועוד דברים שקרו, ואני מתכחשת לזה שהכלי סדוק. לא מוכנה לראות. מנסה להדביק, מנסה לחבר.
הכלי הזה הוא התודעה שלי, שהתחילה לסדוק את כל האמונות שלי. ואני לא מוכנה להביט, לא מוכנה להאמין.
המון סימני שאלה. המון עייפות, ייאוש, תסכול. וטלי אחת שלא מוכנה יותר להמשיך לרדוף, אבל לא יודעת להסביר מה בעצם קורה לה. כי איך פועלים אחרת? מה עושים אחרת?
לא היו לי תשובות.
מימד 3: הכל מתוך הישרדות
עד שהתחיל הסדק, הרגשתי שאני יודעת הכל.
אני יודעת איך לעשות כסף. איך לרדוף. איך לשווק, לבנות אסטרטגיה, למכור, לפתח מוצרים. יודעת איך לכתוב פוסט ובאיזו נוסחה להשתמש, איך "נכון" לבנות דף נחיתה, איך להעביר וובינר לפי הכללים, לבנות גאנט, להביא לקוחות.
אני יודעת.
אבל התעייפתי.
והתייאשתי מהדרך הזו, ולא הייתה שום תשובה או חלופה למשהו אחר. אז המשכתי להתעקש. המשכתי לדחוף. המשכתי קדימה.
לא הקשבתי לגוף, לא הקשבתי לרגשות. פשוט המשכתי, בהישרדות, בבריחה, במאמץ.
כי חייבים להביא משכורת. כי ככה עושים. כי זו הדרך, רק לעבוד קשה. כי אם אני אעצור, מישהי אחרת תעקוף אותי ולא יישאר לי מקום. כי אם אני לא חושבת על המוצר הבא, שוכחים אותי.
הרגל על הגז כל הזמן. אין מקום לעצירה, אין מקום לעייפות. מחפשות איי חופש בין לבין כדי להטעין מצברים ולחזור למירוץ. מחכות לסוף השבוע כדי לנוח. ובין לבין יש ילדים, משפחה, קניות, בישולים, כביסות, והכל בפול גז.
ויש תוצאות. יש הצלחות, יש יעדים, יש מטרות. והן אלה שמתוות את הדרך ומכתיבות את הקצב. והקצב תמיד מהיר.
אין זמן לעצמי, ובטח לא לספורט. ואם כבר הולכת לשיעור, זה עם הלשון בחוץ, ליהנות מאוד, להרגיש מסופקת, ולעשות עוד וי על משימה. כי צריך גם לחשוב על הגוף. וגם לעשות עוד מכירה כדי לעמוד ביעד החודשי, כי אחרת אין צמיחה.
ואין דקה לעצור.
וכן, אני לימדתי את זה
זה החלק שהכי לא נעים לי לכתוב, וגם החלק שהכי חשוב.
כל השיטות של מימד 3, אני לא רק השתמשתי בהן. לימדתי אותן. במשך שנים.
- ✦הפחדה: זה נגמר, נשארו שלושה מקומות.
- ✦יצירת דחיפות מלאכותית.
- ✦הגדלת הכאב, ממש מתוך רצון לגעת במקום שכואב.
- ✦ניסיון לשכנע. ניסיון לשלוט בתוצאה.
- ✦פסיכולוגיה של מחירים, שבה במקום לכתוב 300 שקלים כותבים 99 באותיות גדולות וכפול 3 באותיות קטנות, ויוצא 297. כי זה "יותר שיווקי".
- ✦והאלגוריתם. הוק של שלוש שניות, סרטון עד שלושים שניות, להשאיר את הצופה עם טעם של עוד, להעביר אותה למדריך שלא נותן כלום אבל רק אחרי לייק ותגובה, להעלות תוכן שלוש פעמים בשבוע כי אחרת לא נזכרים בנו, ולא לוותר על סטורי במשך 24 שעות כי זה פוגע בנו.
ובואי נדבר את האמת: אף אחת לא עושה את זה מרשעות. זו הדרך שלימדו אותנו, זו הדרך שבה למדנו לפעול, וזו תפיסת העולם שלפיה עבדנו.
תפיסה שאומרת דבר אחד: הכוח נמצא בחוץ. יש מישהו שיודע מה השיטה, ואם אלמד אותה ואפעל לפיה, אצליח.
זה מימד 3. מהחוץ פנימה. בלי לשאול את עצמנו כלום.
לא נעים לי המסר הזה? לא משנה.
מתכווצת כשאני כותבת את זה? לא משנה.
צריכה עכשיו מנוחה? לא משנה.
יש שיטה שעובדת לכולם, אז נתאים את עצמנו אליה.
מימד 3 לימד אותנו לחפש בחוץ את הדרך הנכונה לפעול, גם כשהדרך הזו דרשה מאיתנו להתנתק ממה שהרגיש נכון בפנים.
מימד 4: ההתעוררות
מימד 4 מגיע כשזהו. כשאנחנו כבר לא מסוגלות. או כשמגיע משהו מבחוץ שפשוט עוצר אותנו.
אצלי, שישה עד שמונה חודשים שבהם שום דבר לא עבד. שום אסטרטגיה, שום מוצר, שום פוסט. ואני לא מפסיקה לנסות עוד כיוון ועוד דרך. ואז הגיע ה-7.10 ופשוט עצר אותי.
לפעמים זה מגיע כהארה. לפעמים כרגל שנשברת, כמחלה, כמשהו חיצוני שגורם לנו להתחיל לשאול שאלות.
וההתעוררות הזו היא מימד 4. המימד שבו אנחנו מתחילות לחקור, ומבינות שיש עוד דרך לצלוח את החיים האלה מלבד להיות עכבר בתוך גלגל שלא נגמר.
מתחילות לשים סימני שאלה. לפקפק בכל מה שידענו. קצת למרוד, אבל מתוך חקירה פנימית שמבררת.
- ✦למה אני כל כך מפחדת שלא יקנו?
- ✦למה אני תלויה בכמות הלייקים?
- ✦למה מכירה מרגישה לי כמו שכנוע?
- ✦אילו אמונות בכלל מנהלות אותי?
- ✦האם אני פועלת מתוך בחירה או מתוך תגובה?
- ✦האם באמת יש תחרות?
- ✦מי אמר שאני רוצה היום לכתוב את הפוסט הזה?
מימד 4 הוא מרחב המעבר. כבר אי אפשר לחזור לשיווק הישן, כי הכל התערער ונסדק. אבל עדיין לא יודעות איך לפעול אחרת.
יש בו הרבה פירוק של דפוסים, וריפוי של היחסים שלנו עם כסף, עם נראות, עם הצלחה, עם קבלה ודחייה. ובמקום לשאול רק "מה לכתוב כדי שיקנו", מתחילות לשאול שאלה אחרת לגמרי:
מאיזו אנרגיה אני כותבת את זה?
וכאן מגיעה גם ההבנה שיש לנו סייקל נשי. שאנחנו לא פועלות בצורה לינארית, שכל יום בחודש נראה אחרת. אז מי אמר שהעסק צריך לפעול בקו ישר?
זו כבר לא הישרדות חיצונית, אבל זו עדיין סערה פנימית. האדמה נסדקה והיא רועדת. ואיך מתחילים לפעול אחרת ממה שהכרנו שלושים, ארבעים, חמישים שנה?
מימד 5: מבפנים החוצה
ואז מתחילות לנהל את העסק ממימד 5.
אנחנו עושות בדיוק את אותן פעולות, ועדיין יש לנו יעדים, אבל לא כאלה שמכווצים אותנו ולא כאלה שגורמים לנו לא לישון בלילה. ההתחלה כבר בפנים, ומשם היא יוצאת החוצה.
והשאלה משתנה. במקום לשאול איך אני גורמת לה לקנות, שאלה שנשאלת תמיד מתוך פחד, אנחנו מתחילות לשאול מה מעורר בי תשוקה לפעול עכשיו, על מה מדליק אותי לדבר בסרטון היום, ואיך אני מביאה את עצמי לידי ביטוי בצורה הכי מדויקת שאני יכולה. איך אני מדברת אליה מתוך העצמה, ולא מתוך הקטנה, הפחדה או צמצום.
וכל השיח משתנה. במימד 3 היינו מגדילות את הכאב שלה ומנגנות עליו, ובמימד 5 אנחנו מסבירות למי זה מתאים ולמי לא. מספרות על מה שאנחנו מביאות, לא כדי להשוויץ ולא כדי לייצר ביטחון מלאכותי אצל הצד השני, אלא מתוך חיבור אמיתי לדרך שלנו. מספרות למה יצרנו את המוצר הזה מלכתחילה, כדי לשתף בחוויה ולא כדי לייצר תסכול או הבטחה חסרת כיסוי.
לכאורה הכל נראה אותו הדבר. בפועל הכל שונה, כי הכוונה שונה והאנרגיה שונה.
וגם היחסים עם התוצאות משתנים
אנחנו עדיין רוצות למכור. עדיין יש יעדים, הוצאות, שאיפות ורצון שהעסק יצליח. העבודה עם התודעה והאנרגיה לא מבטלת את התוצאות, היא רק מאפשרת לנו לפגוש אותן ממקום נקי ורגוע במקום מתוך לחץ.
אני יכולה לרצות תוצאה בלי להפוך אותה לתנאי לביטחון שלי.
כי במימד 3 המשוואה הייתה פשוטה. מכרתי החודש בסכום גבוה, אז אני שווה. לא מכרתי, אז אני לא שווה כלום. והמקצועיות שלי נמדדה בכמה כסף הגיע הביתה.
ברור שאפשר להתאכזב גם במימד 5. אבל אני כבר יודעת שהאכזבה הזו לא מעידה על מי שאני, לא על זה שאני לא ראויה, לא טובה, לא יודעת לשווק או לא מקצועית. זה המעבר מאחיזה בתוצאות לשחרור ולאמון, מתוך הבנה שאין לנו שליטה על מה שקורה בחוץ, ושהמקום היחיד שיש לנו שליטה עליו הוא אנחנו.
שלושת המימדים במשפט אחד כל אחד
- ✦מימד 3: פעלנו מתוך פחד והישרדות. חייבת, צריכה, דחוף. כי ככה אמרו, ויש רק שיטה אחת שעובדת.
- ✦מימד 4: התעוררנו. התחלנו לשים סימני שאלה, לחקור ולברר מה בכלל טוב לנו.
- ✦מימד 5: אנחנו פועלות מתוך חיבור פנימה. מתוך תשוקה, מתוך רצון, מתוך מה שממלא אותנו. ואת זה אנחנו משווקות החוצה.
אז מה עושים עם זה
אני לא במקום שבו יש לי את כל התשובות, ואני לא רוצה להעמיד פנים שאני שם. אני במסע, וגם היום יש ימים שבהם אני מוצאת את עצמי חוזרת לדפוסים הישנים בלי לשים לב.
מה שכן למדתי הוא שהמעבר הזה לא מתחיל בשינוי של פעולה. הוא מתחיל בשאלה.
אנחנו רגילות לחפש בחוץ את הדבר הבא שנעשה. עוד קורס, עוד שיטה, עוד טכניקה. וזו בדיוק התנועה של מימד 3, גם כשהתוכן שלה רוחני. התנועה של מימד 5 היא הפוכה: לעצור, ולשאול.
אז במקום רשימת משימות, אני משאירה לך כמה שאלות. לא כדי שתעני עליהן עכשיו, אלא כדי שתסתובבי איתן קצת.
- ✦מאיזו אנרגיה כתבתי את הפוסט האחרון שלי?
- ✦מה קורה בגוף שלי רגע לפני שאני לוחצת פרסם?
- ✦מה אני עושה בעסק כי לימדו אותי שככה עושים, בלי שבדקתי פעם אחת אם זה נכון לי?
- ✦מתי בפעם האחרונה עשיתי משהו בעסק כי בא לי, ולא כי הייתי צריכה?
- ✦ואם אף אחת לא הייתה רואה, הייתי כותבת את זה בכלל?
השאלה האחרונה היא המבחן הכי מדויק שאני מכירה. כי היא מפרידה בין מה שאני באמת רוצה להביא לעולם לבין מה שאני עושה כדי שיראו אותי.
ואם התשובות לא מגיעות מיד, זה בסדר גמור. הן לא אמורות. השאלות האלה לא נועדו לפתור משהו היום, הן נועדו להתחיל לפרק את המובן מאליו. וזה בדיוק מה שקורה במימד 4, המקום הלא נוח שבו כבר אי אפשר לחזור אחורה ועוד לא ברור איך ממשיכים.
אז אם את שם עכשיו, את לא תקועה. את בתנועה.
במעבדה הקוסמית אנחנו עושות בדיוק את העבודה הזו, יום אחרי יום. חמש עד עשר דקות של הקשבה פנימה, שמהן נבנית הדרך החוצה.
שאלות נפוצות
מה זה שיווק ממימד 5?
זו גישה לשיווק שבה נקודת ההתחלה היא המצב הפנימי ולא הטכניקה. הפעולות עצמן נשארות דומות, כותבים פוסט, מקליטים סרטון, מוכרים, אבל הכוונה והאנרגיה שמאחוריהן שונות לחלוטין. במקום לשאול איך לגרום לה לקנות, שואלים איך אני מביאה את עצמי לידי ביטוי.
מאיפה הגיע המושג מימד 5?
המושג מגיע מהשיח הרוחני, שבו מימד 5 מתאר תודעה שפועלת מתוך אחדות ואמון במקום מתוך פחד והפרדה. היישום שלו על עולם השיווק והעסקים הוא מה שאני מביאה כאן.
האם שיווק ממימד 5 אומר לא למכור?
ממש לא. עדיין מוכרים, עדיין יש יעדים, עדיין רוצים שהעסק יצליח. ההבדל הוא שהתוצאה מפסיקה להיות תנאי לביטחון העצמי, והמכירה מפסיקה להיות שכנוע.
מה ההבדל בין מימד 3 למימד 5 בפועל?
מימד 3 עובד מהחוץ פנימה: יש שיטה נכונה, ואני מתאימה את עצמי אליה גם כשהיא לא מרגישה לי. מימד 5 עובד מבפנים החוצה: אני בודקת מה נכון לי ומשם בונה את הדרך.
איך יודעים באיזה מימד אני נמצאת עכשיו?
סימן פשוט הוא מה שקורה בגוף לפני שאת מעלה תוכן או נוקבת במחיר. אם יש כיווץ, לחץ או תחושה של חובה, זה בדרך כלל מימד 3. אם יש סימני שאלה והרבה חוסר ודאות אבל גם סקרנות, זה מימד 4.
האם אפשר לדלג על מימד 4?
מניסיוני לא. מימד 4 הוא מרחב המעבר, והוא בדרך כלל לא נעים. שם קורה הפירוק של הדפוסים הישנים, וזה שלב שאי אפשר לעקוף בקיצור דרך.
האם שיווק ממימד 5 עובד גם מבחינה עסקית?
כן, אבל התוצאות מגיעות בדרך אחרת. הן מגיעות מתוך דיוק ומתוך חיבור לקהל הנכון, ולא מתוך לחץ ומניפולציה. וכשהן מגיעות, הן גם נשארות, כי הן לא בנויות על שכנוע.
