יש לך זכות להיות עשירה: הקשר בין תת מודע, כסף ושפע

• ✦כסף הוא האמצעי לחופש. הוא לא המטרה, הוא לא היעד, אלא מה שהוא מאפשר לך.
• ✦התת־מודע מנהל את רוב החיים שלנו באוטומט, והמציאות הכלכלית היא מראה שלו.
• ✦רוב אמונות והדפוסים שלנו על כסף בכלל לא שלנו. עברו אלינו בילדות, בשושלות ובהעברה בין־דורית, מתרבות ומחברה.
• ✦הגוף שלנו הוא מצפן. אם עולה תחושת כיווץ סביב כסף, זו הדרך של התת־מודע לדבר איתנו, לא המילים.
• ✦התת־מודע עובד מול תדר, מול מה שאת מרגישה. מנטרה בלי רגש אמיתי לא תזיז כלום.

אני רוצה להתחיל דווקא מהמקום הכי פחות זוהר שיש לי.

בשנים האחרונות, אחת התוצאות שהכי מתסכלות אותי בעסק היא הצד הכלכלי. ואני יכולה להאשים את הקורונה, את המלחמה, את הכנס שעשיתי, את המצב המדיני, קיץ, חורף. יש לי רשימה שלמה.

אבל בינינו, עם יד על הלב? אני משקיעה, אני יוצרת, אני נותנת את כולי, ובכל זאת התוצאות לא תמיד משקפות את מה שאני שואפת אליו.

בשלב מסוים הפסקתי להסתכל החוצה, והתחלתי להסתכל פנימה. ומשם הגעתי לחקור את הקשר בין תת מודע לכסף, ואת מה שהוא עושה לשפע שלנו בעסק.

אולי גם את מכירה את זה מבפנים.

את כותבת מחיר בפוסט, ומשהו בבטן מתהפך. מישהי שואלת "כמה זה עולה", ופתאום את מתכווצת בלי להבין למה. אם זה מוכר לך, את לא לבד, ואת ממש לא עצלנית. יש כאן משהו עמוק יותר, והוא לא נמצא ביומן ולא בחשבון הבנק. הוא נמצא בתת־מודע.

למה יש לנו את הזכות המלאה להיות עשירה

וכשמבינים איך התת־מודע עובד, מתחילים גם להבין למה יש לנו את הזכות המלאה להיות עשירות. אנחנו נמצאות כאן בעולם הזה כדי לחיות חיים של שפע, שמחה ושגשוג. כסף הוא חלק מהמשוואה הזו. השאיפה להתעשר היא לא בושה ולא חמדנות. היא בעצם השאיפה לחופש, לשקט, וליכולת להעניק, לעצמך, למשפחה שלך, ללקוחות שלך, את הגרסה הכי מוארת שלך.

כסף הוא זרימה, לא מאגר

כסף הוא לא רק שטרות בחשבון. כסף הוא סמל. לתמורה, לחופש, ליופי, לאפשרות לבחור.

כסף רוצה לזרום, בדיוק כמו שהחיים רוצים לזרום דרכנו. וכשאנחנו עוצרות אותו, לרוב בלי לשים לב, מתוך פחד או מתוך כיווץ, הזרימה נתקעת. לא כי אין כסף בעולם, אלא כי משהו בפנים סגר את הברז.

והנה הנקודה שלקח לי זמן להפנים: השפע שלנו לא באמת תלוי בכמה כסף יש בארנק ברגע הזה, או במה שקורה בבורסה, או בכותרות בחדשות. הוא תלוי במשהו הרבה יותר עמוק, בתדר הפנימי שממנו אנחנו פועלות, ובמה שאנחנו מזינות לתת־מודע יום אחרי יום.

כי כל מה שאנחנו מאכילות את התת־מודע, זה מה שהוא ישקף לנו החוצה. ואם בילדות שמענו שוב ושוב ש"כסף לא גדל על העצים", שמי שיש לו כסף הוא קצת "רע", שכסף מגיע רק מעבודה קשה, או שאם לאחת יש יותר אז לאחרת בהכרח יהיה פחות, זה בדיוק מה שהשתרש בפנים.

מאיפה האמונות האלה על כסף בכלל הגיעו

האמת היא שרובנו סוחבות את אותן אמונות מגבילות גם לתוך העסק. והן מתחפשות למחשבות מאוד הגיוניות:

• ✦אז אם יבואו אליה, מי תבוא אליי.
• ✦מה הסיכוי שלי בכלל לבלוט?
• ✦יש כל כך הרבה שעושות את מה שאני עושה. אז למה שאני אצליח?
• ✦מעתיקים ממני כל פעם שאני מעלה משהו. אז למה שאני אעלה?

הבעיה היא שכשהמחשבה הזו חוזרת שוב ושוב, התת־מודע לא מתווכח איתה. הוא פשוט מקבל אותה כעובדה, ומתחיל לשכפל אותה במציאות. ואז אנחנו באמת חוות מצבים שמוכיחים לנו שאין מספיק, שאנחנו תמיד קצת מאחרות, תמיד צעד אחד מאחור.

אבל רוב האמונות והדפוסים שלנו על כסף בכלל לא שלנו. עברו אלינו בילדות, בשושלות ובהעברה בין־דורית, מתרבות ומחברה, הרבה לפני שנולדנו. חקרתי את זה לעומק במדריך על 3,000 שנה של נשיות, ומה שגיליתי הוא שחלק גדול ממה שאישה מרגישה היום סביב כסף, ערך וחשיפה הוטבע בנו לפני אלפי שנים. זו לא אשמה אישית שלך. זו ירושה.

מחסור מתחיל בתודעה, ולא רק בנסיבות

הרבה בעלות עסקים אומרות לעצמן "אני רוצה שיהיה לי הרבה כסף", והכסף עצמו הופך למטרה. וזו טעות קטנה שמשנה הכול. כי הכסף לעצמו הוא לא המטרה. מה שחשוב באמת הוא מה הכסף מאפשר לך.

תשאלי את עצמך: האם הכסף מאפשר לך לנשום לרווחה? להשקיע בעצמך? ליצור מוצרים ושירותים חדשים? להעסיק, לבחור את הלקוחות שאת רוצה לעבוד איתן ולא להתפשר?

ורגע חשוב לפני שממשיכים. נכון, יש נסיבות אמיתיות. יש תקופות קשות בשוק, יש אירועים בחיים, יש דברים שבאמת לא בשליטה שלנו. אני חיה את זה בעצמי. ולצד כל זה, חלק גדול ממה שחוסם את זרימת הכסף אלינו לא יושב בחוץ אלא בפנים, בדפוסים ובאמונות שלנו. זה לא אומר שאנחנו אשמות במצב הכלכלי שלנו. זה כן אומר שיש חלק שנמצא בידיים שלנו, ושאפשר לעבוד עליו.

אני יודעת את זה מהבשר. אחת האמונות שרצו אצלי בראש היתה: "כדי להצליח אני חייבת לעבוד קשה, אחרת אין סיכוי שאעשה את הסכומים שאני רוצה". והתת־מודע החמוד שלי דאג לייצר בדיוק את זה. הצלחתי לעשות את הסכומים הגבוהים שרציתי, כי ידעתי שאני ראויה להם, אבל רק בעבודה קשה. 12-14 שעות ביום. ואכן, הרווחתי המון כסף, ושילמתי על זה במטבע אחר.

זו גם הסיבה שיש נשים שמשגשגות בעסק בלי קשר לוותק שלהן, ואחרות שעובדות לא פחות קשה ורואות תוצאות קטנות בהרבה. זה לא היכולות שלהן. זה השיח הפנימי, הערך שהן מייחסות לעצמן, והאמונה, או חוסר האמונה, שהן ראויות לשפע.

הגוף הוא מצפן של הכסף

יש כאן דבר אחד שחשוב להבין, והוא משנה את כל המשחק: התת־מודע לא פועל לפי מה שאנחנו אומרות לעצמנו בראש. הוא פועל לפי מה שהגוף מרגיש.

את יכולה להגיד לעצמך "החודש תיכנס עסקה גדולה", אבל אם בגוף עולה כיווץ קטן, אפילו עדין מאוד, זה מה שהתת־מודע יקבל. הוא מתרגם את הרגש, לא את המילים.

לכן הגוף שלנו הוא המצפן הכי מדויק שיש. תראי את זה בסיטואציות הכי יומיומיות:

היומן ריק. את מסתכלת ורואה שאין טיפולים, ואומרת לעצמך "אין לי לקוחות, חייבת שיהיו לי". בלי לשים לב, את משדרת לחץ וחוסר. התת־מודע רושם "הבנתי, ריק זו האמת", ומייצר עוד ריק.

היומן מלא. נשמע מצוין, נכון? אבל אם באמצע עולות מחשבות כמו "ומה יהיה בחודש הבא? איך אשיג עוד?", את שותלת זרעים של דאגה. והתוצאה מגיעה בהתאם.

מינוס בבנק. קל להגיד "ברור שאני לא רוצה את זה", אבל אם עמוק בפנים יש אמונה כמו "אני לא ראויה", או שגדלת במשפחה שחיה כל הזמן בהישרדות כלכלית, התת־מודע פשוט ממשיך לשכפל את הדפוס המוכר.

למה מנטרה של "אני עשירה" לא תכניס לך שקל

גם אני למדתי להגיד לעצמי מנטרות כאלה כל בוקר. "אני עשירה, אני מיליונרית". וזה פשוט לא קרה. והייתי אומרת לעצמי "איזה שטויות, זה לא עובד".

והאמת? צדקנו, לא התעשרתי מזה (עדיין).

כי אם המנטרה נאמרת מתוך תחושת חוסר, מתוך כיווץ, התת־מודע קולט דווקא את החוסר. הוא שומע את הרגש, לא את ההכרזה.

התת־מודע שלנו רגיש מאוד למנטרה, לסוגסטיה, לכל משפט שחוזר על עצמו. הבעיה היא שרוב הזמן אנחנו בכלל לא בוחרות את המנטרות שלנו. הן נשתלו בנו לאורך שנים על ידי הורים, מורים, חברה ותרבות: "את לא מסוגלת", "בעסק צריך לעבוד קשה כדי להצליח", "אנשים לא נרשמים באוגוסט", "אין לאנשים כסף". חזרנו עליהן בשיחות אגביות ובלי לבחור, והתת־מודע קיבל אותן כאמת.

אז תקשיבי, הכוח בידיים שלנו. ביד שלי, ביד שלך. אנחנו יכולות לבחור מנטרות אחרות. רק חשוב לזכור: לא מספיק לומר מילים יפות. המנטרה חייבת להיות מחוברת לרגש אמיתי של התרחבות ושמחה.

לכן במקום לשנן "אני מיליונרית", שאלי את עצמך: איך אני רוצה להרגיש כשאני עשירה? איך נראה בוקר של אישה עשירה? מה מרגש אותה כשהיא קמה ליום חדש? ומשם התחברי לתחושה, לחיוך, להתרחבות. וכשהמנטרה מחוברת לרגש רך ונעים, התת־מודע מתמגנט, ומתחיל לשכפל לך אותה במציאות.

כמה דוגמאות שמייצרות תחושה מרחיבה במקום כיווץ:

• ✦אני קמה כל בוקר בביטחון שהשפע זורם אליי.
• ✦אני מרגישה חופשית, בטוחה ומוגנת כלכלית.
• ✦אני מנהלת את העסק שלי בשלווה, ולקוחות מדויקות מגיעות אליי.

ועדיין, אם לא תתרגשי מכל אחת ואחת מהן, שום דבר לא יקרה. את יכולה לנסח מנטרה משלך, הכי פשוטה ובסיסית שיש, אבל אם היא לא גורמת ללב ולגוף שלך לרטוט, לצהול מבפנים, זה לא יעבוד. למה? כי התת־מודע לא עובד מול מילים. הוא עובד מול תדר, מול הרטט, מול מה שאת מרגישה. וזו כל העבודה: לגרום למנטרה לרגש אותך באמת.

העבודה היומיומית עם תת מודע וכסף

והדבר הכי יפה? זה לא קסם. אלה פעולות קטנות ויומיומיות. להתאמן שוב ושוב להתנתק ממחשבה שכיווצה אותך סביב כסף, ולבחור להזין את התת־מודע בכל דבר טוב שאת רואה ושומעת.

זה אימון. ובינינו, אחד החשובים שיש, כי הוא זה שמשנה לגמרי את המצב הכלכלי שלנו. אז את מסכימה שאולי שווה להשקיע בו כמה דקות ביום? יותר מאשר מול החדשות, בסדרה, או בגלילה אינסופית ברשת?

• ✦להעסיק את התת־מודע בטוב. לבחור כל יום מחדש לצפות לטוב. לאט לאט זה הופך להרגל.
• ✦לדמיין פתרון לכל בעיה. לא להאיץ, לא לחשוב מה בדיוק הפתרון, פשוט להרגיש שיש פתרון טוב בדרך אליי.
• ✦להתחבר לרגש עוד לפני שרואים תוצאה. גם אם יש מינוס בבנק או יומן ריק, להרגיש בגוף איך זה כשאני בשפע.

אגב, ג'וזף מרפי, שכתב את "כוחו של התת־מודע" עוד ב-1963, היה בין הראשונים לדבר על זה. מאז שמענו את זה בהמון צורות. ובכל זאת, עם יד על הלב, כמה פעמים ביום את באמת עובדת בזה?

ולסיכום, כי בסוף זו בחירה יומיומית

אני הפכתי את זה לעבודה של ממש. 5 עד 10 דקות ביום אני עובדת על לייצר לעצמי את המציאות שאני רוצה, ועוד כמה דקות על להתחבר מחדש לגוף, לרגש, להתרחבות, ולשים לב למחשבות שלי. זו העבודה הכי חשובה שיש לי, והיא חינמית לגמרי. אני לא משלמת עליה שקל, רק את הזמן שלי.

ונכון להיום, אני במסע. אני לא יודעת מתי את קוראת את השורות האלה, אבל כרגע זו העבודה שלי. כמו שאני מתאמנת לחזק את השרירים שלי, היום אני מקדישה זמן לחזק את השפע הכלכלי שלי. ויש ימים שאני נאבקת עם עצמי, אם להתאמן ביצירת החיים שאני רוצה, או להישאב לאינסטגרם שמרוקן אותי אבל כל כך קשה לשחרר. אני מספרת לך את זה כי זה אמיתי, ואני עדיין בפנים.

ואני מזמינה אותך לעשות צעד ולהתאמן גם. לבחור בך.

ספרי לי בתגובות: איפה את היום ביחס לכסף בחיים שלך? את רואה אותו זורם בשפע, או מטפטף אלייך לחשבון?

שאלות ותשובות